ישיבת שבעה הינו מנהג אבלות יהודי, שמקורו בתורה • מנהגי אבלות רבים לא מאפשרים לאבלים לבצע פעולות יומיומיות מסוימות • אוהלים לאבלים מהווים פתרון שבאמצעותו ניתן לסייע לבני המשפחה האבלים
ישיבת שבעה הינו מנהג אבלות יהודי, שמקורו בתורה. מנהג זה מחייב את קרובי המשפחה במשך שבעת הימים, מרגע ההלוויה של אותו קרב שנפטר. למנהג יש לפחות שני תקדימים בתנ"ך. הראשון הוא כאשר התאבל יוסף הצדיק על אביו יעקב במשך שבעה ימים: "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" (בראשית, פרק נ' פסוק י'). נוסף על כך, איוב התאבל על כאבו במשך שבעה ימים, זאת בנוכחות חבריו: "וַיֵּשְׁבוּ אִתּוֹ לָאָרֶץ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת לֵילוֹת, וְאֵין דֹּבֵר אֵלָיו דָּבָר, כִּי רָאוּ כִּי גָדַל הַכְּאֵב מְאֹד" (איוב, פרק ב', פסוק י"ג).
השבעה הינו מנהג בעל חשיבות עליונה עבור העם היהודי. במהלך השבעה נוהגים בני המשפחה לשבת ולהתאבל על האדם שנפטר. במהלך שבעת הימים, יושבת המשפחה האבלה שבעה, שאותה יקיפו כל העת קרובי משפחה, חברים, מכרים ושכנים..
נותנים כתף למשפחה האבלה
מנהגי האבלות לא מאפשרים לבני המשפחה לבצע פעולות יומיומיות רגילות, ולכן הסובבים אותם מסייעים להם בכך. באמצעות אוהלים לאבלים ניתן לעזור, לתמוך ולתת כתף לבני המשפחה האבלים.
המצב הנפשי והרגשי מלווים בצער קשה מנשוא עבור המשפחה האבלה. האבלים, כמובן, לא יוצאים לעבודה, אינם עוסקים במטלות הבית כולל אוכל וכביסה וגם מנועים מללמוד תורה. בזמן השבעה, בני המשפחה יושבים בביתו של הנפטר, ומקבלים את המנחמים הרבים, שבאים להביע תנחומים וצער. מנהג זה מאפשר לכבד את כבוד המת, להתמודד עם האבל ולהקל על הסבל הרב שלהם.
